<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן ק"ט</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ואמרינן התם, תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה. מאי תפלה קצרה, רבי אליעזר אומר עשה רצונך בשמים וכו'. רבי יוסי אומר וכו'. רבי יהושע אומר וכו'. רבי אלעזר בן צדוק אומר וכו'. אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרבים ודעתן קצרה. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה כדי מחסורה והטוב בעיניך עשה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. אמר רב הונא הלכה כאחרים.
<h2>דף לא.</h2>
אף על פי שבכל הדבורים טוב לקצר, אבל בתלמוד תורה ותפלה טוב שלא יקצר יותר מדאי ושלא יאריך יותר מדאי. וכשיתפלל עם הצבור אל יאריך ויטריח לצבור, כדגרסינן פרק אין עומדין, אמר רבי יהודה כך היה מנהגו של רבי עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית האחרת, מפני הכריעות והשתחואות, יכול יהא אדם מתפלל והולך כל היום כלו, כבר מפרש על ידי דניאל, וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה (דניאל ו, יא). יכול משבא לגולה החל, תלמוד לומר כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה (שם). יכול יהא כוללן בבת אחת, כבר מפורש על ידי דוד, ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה (תהלים נה, יח). יכול ישמיע קולו בתפלתו, כבר מפורש על ידי חנה, וחנה היא מדברת על לבה (שמואל-א א, יג), יכול ישאל צרכיו ואחר כך יתפלל, כבר מפורש על ידי שלמה, שנאמר לשמע אל הרנה ואל התפלה (מלכים-א ח, כח), רנה זו תפלה תחנה זו בקשה. אין אומרים דברים אחר 'אמת ויציב', כדי שיסמך גאלה לתפלה, אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים, אומר.
<h2>דף לב:</h2>
ואם יאריך לכוין בה אין תפלתו חוזרת ריקם, דגרסינן פרק הרואה (ברכות נד, ב), אמר רב יהודה שלשה דברים מאריכין ימיו של אדם ואלו הן: המאריך בתפלתו והמאריך בשלחנו והמאריך בבית הכסא. וגרסינן נמי בפרק אין עומדין, אמר רבי חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם. מנא לן, ממשה, דכתיב ואתנפל לפני ה' ארבעים יום וארבעים לילה (דברים ט, יח), וכתיב וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא (שם י, י). אבל יזהר שלא יעיין בה לומר תקנתי תפלתי וראויה היא לקבלה, דגרסינן עלה (שם), אמר רבי חייא אמר רבי יונתן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב, שנאמר תוחלת ממשכה מחלה לב (משלי יג, יב). ומאי תקנתיה, יעסק בתורה, שנאמר ועץ חיים תאוה באה (שם). ואין עץ אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (שם ג, יח). ועוד מסבב עיון כזה להזכיר למעלה עונותיו של אדם לתת טעם שלא תקובל תפלתו, כדגרסינן בפרק קמא דראש השנה (טז, ב), אמר רבי יצחק שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם ואלו הן: קיר נטוי ועיון תפלה והמוסר דין על חברו וכו'. ויש לך עיון שהוא להרבות בכונה והוא נקרא עיון לטובה. ועל עיון כזה אמרו במסכת שבת, פרק כל כתבי (קיח, ב) אמר רב יהודה תיתי לי, דקיימתי עיון תפלה (פירוש: כונה שגורה). ובמקום אחר כתבו עיון על מי שאינו מכוין בה, כדגרסינן פרק גט פשוט (בבא בתרא קסד, ב), אמר רב עמרם אמר רב משלש עברות אין אדם נצול בכל יום ואלו הן: הרהור עברה ועיון תפלה ולשון הרע. לשון הרע סלקא דעתך, אלא אימא אבק לשון הרע.
<h2>דף לד.</h2>
ועם כל זה, יש טעם להאריך ויש טעם לקצר, דאמרינן נמי התם מעשה בתלמיד אחד שירד לפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו, כמה ארכן הוא זה. אמר להם, כלום ארכן הוא יותר ממשה רבינו, דכתיב ביה, ארבעים יום וארבעים לילה (דברים ט, ט). ושוב פעם אחרת ירד תלמיד אחד לפני רבי אליעזר והיה מקצר בתפלתו. אמרו לו תלמידיו, כמה קצרן הוא זה. אמר להם, כלום קצרן הוא יותר ממשה רבינו, דכתיב אל נא רפא נא לה (במדבר יב, יג).
